מפת אתר | קישורים נבחרים | סוגיות בינלאומיות | דובר ופניות הציבור | כרטיס ביקור | עמוד הבית
 
 
 
> חלוקת טבליות לוגול לאוכלוסייה - שאלות ותשובות נבחרות
  1. מהי טבלית הלוגול?
    תשובה - טבלית הלוגול מכילה 130 מיליגרם אשלגן יודיד (100 מיליגרם יוד ו-30 מיליגרם אשלגן). בעת פגיעה בכור גרעיני עלולים להיפלט חומרים רדיואקטיביים לסביבה. חומרים אלה פולטים קרינה מייננת העלולה לגרום נזק לבני-אדם. בין החומרים הנ"ל יתכן ויפלטו איזוטופים רדיואקטיביים של יוד. היוד הרדיואקטיבי שננשם נכנס למחזור הדם ועלול להגיע לבלוטת המגן, שם הוא נקלט ומקרין את הבלוטה ואת הרקמות הסובבות אותה. היוד (הלא רדיואקטיבי) שבטבלית הלוגול נקלט בבלוטת המגן לפני קליטת היוד הרדיואקטיבי (בתנאי שהטבליה ניטלה בעוד מועד), ממלא את הבלוטה ובכך מונע את קליטת היוד הרדיואקטיבי ואת הנזק הכרוך בכך.
  2. מדוע מחלקים את הטבליות לאוכלוסייה?
    תשובה - הטבליות מחולקות בגלל האפשרות הרחוקה מאד לפיגוע חבלני / תקיפת אויב, שיפגעו במערכות הכור. היערכות לחלוקת טבליות לוגול קיימת גם היום ומבוססת על חלוקת הטבליות בעת הצורך. לאחרונה הוחלט לשפר את זמינות הטבליות ע"י חלוקתן מראש לאוכלוסיה.
  3. האם יש לטבליה תופעות לוואי?
    תשובה - הטבליה בטוחה בהחלט לשימוש. תופעות הלוואי נדירות ביותר, 5 מקרים ל-10 מיליון נוטלי הטבליה. תופעות הלוואי יפסקו לאחר הפסקת נטילת הטבליות. רק כאשר קיימת רגישות ידועה ליוד במזון (אסור לאכול דגים) אין ליטול את הטבליה.
  4. מתי וכיצד נוטלים את הטבליה?
    תשובה - את הטבליה יש ליטול רק במקרה של פגיעה בכור גרעיני בישראל ואך ורק לאחר הוראה מפורשת על כך באמצעי התקשורת. ההנחיה בתקשורת תכלול את שמות הישובים ואת המועד בו יש ליטול את הטבליה הראשונה. את הטבליה בולעים כמו כל טבליה תרופתית רגילה, עם שתייה. לתינוקות ( חצי טבליה) ניתן לרסק את הטבליה או להמיס במשקה מתאים (יש לשתות מיד לאחר ההמסה). יש לתת את הטבליה ראשית לתינוקות ולילדים כי בלוטת המגן שלהם רגישה יותר לקרינה.
  5. מה לעשות אם לא נטלתי את הטבליה מיד עם ההודעה? האם מותר ו/או יעיל ליטול אותה מאוחר יותר?
    תשובה - כמובן שהטוב ביותר הוא ליטול את הטבליה מיד עם קבלת ההודעה. אבל הטבליה בהחלט מספקת מידה רבה של הגנה גם אם ניטלה עד מספר שעות לאחר ההודעה.
  6. האם טבליה אחת מספיקה?
    תשובה - לאירוע חד פעמי של פליטת חומר רדיואקטיבי מהכור למשך זמן קצר (שעות), בד"כ תספיק טבליה אחת. בכל מקרה תבוא הודעה האם ומתי יש ליטול טבליות נוספות.
  7. מה לעשות אם הטבליה ניטלה בטעות (אין כל תקלה בכור)?
    תשובה - לרוב אין בכך כל נזק ואין לצפות לתופעות לוואי כלשהן. אם ידועה רגישות ליוד במזון, יש להתייעץ מיד עם רופא. במקרה שלתופעות לוואי (או במקרה של רגישות ידועה ליוד במזון) יש לדאוג לקבל טבליה אחרת במקום זו שניטלה בטעות. חשוב להדגיש כי אין כל תועלת בנטילת הטבליה מראש, כי אין בה כל אלמנט חיסוני.
  8. האם מותר לנשים בהריון ליטול טבליות לוגול?
    תשובה - בהחלט כן. נשים בהריון נדרשות ליטול טבלית לוגול כמו שאר המבוגרים (טבליה אחת בעת ההודעה). הלוגול יגן גם על בלוטת המגן של העובר.
  9. האם יש סכנה לחולים כרוניים (הנוטלים תרופות באופן קבוע) בנטילת לוגול?
    תשובה - מחקרים רפואיים בחנו השפעות הדדיות אפשריות של לוגול ומספר תרופות ולא נמצאה כל השפעה כזו. בכל שאלה ספציפית, רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל.
  10. למה לא חולקו טבליות הלוגול עד היום?
    תשובה - צה"ל מקיים היערכות לחלוקה בעת תקלה מזה שנים רבות. לקחי תרגילים המתבצעים תקופתית הוכיחו כי יעיל יותר לחלק את הטבליות מראש. זו גם המגמה בעולם המערבי בשנים האחרונות.
  11. האם מחלקים את הטבליות בגלל חשש לתקלה בכורי קמ"ג/ ממ"ג?
    תשובה - אין חשש ממשי לתקלה בכורים. לכורים בישראל מערכות
    בטיחות מהמתקדמות בעולם, הם מתוחזקים ברמה הגבוהה ביותר
    והסבירות לתקלה היא אפסית. יחד עם זאת ראוי להצטייד באמצעי
    פשוט, יעיל וזול זה, כמו במדינות רבות בעולם, בעיקר בגלל האפשרות לפגיעה חיצונית בכורים.
  12. מה גיל הכורים?
    תשובה - הכורים שלנו הם בני 40+ כיום, אולם במהלך השנים עברו שיפורים רבים ומערכות רבות בהן (מכניות, אלקטרוניות וכו') הוחלפו בחדשות או שופצו באופן שמאפשר להמשיך להפעילם בבטחון מלא. כ-40% מכורי המחקר בעולם הם בני למעלה מ-40 שנה וכורי כוח רבים מקבלים לאחרונה רישוי להפעילם עד גיל 60 שנה ואף תוך הגדלת הספקם.
  13. איזה פקוח חיצוני יש על בטיחות הכורים?
    תשובה - במדינת ישראל קיימים מספר מעגלי פקוח: ע"י אגפי הבטיחות של הכורים עצמם, ע"י אגף הרישוי והבטיחות של הועדה לאנרגיה אטומית וע"י הועדה המייעצת לבטיחות גרעינית (ועדת הבטג"ר). ועדה זו, שממונה ע"י ראש הממשלה ומדווחת לו, מפקחת באופן שוטף על הבטיחות במרכזים (ולא רק על הכורים).
    ביקורת ציבורית מתקיימת ע"י מבקר המדינה וועדות הכנסת.

> למידע נוסף מאתר פיקוד העורף

> לאגרת פיקוד העורף


עדכונים אחרונים